אירועי סוף שנה של התכנית הדו שנתית לכוריאוגרפיה 21-23.7
פייסבוק קאבר 1

הכוריאוגרפיה של היקום בשנה וחצי האחרונות ניתבה אנשים פנימה אל ביתם או החוצה אל הטבע.
הכוריאוגרפיה של המגפה, השאירה מרווחים בינינו, גרמה לנו להאט, להסס אל מול גוף. לעצור.
הכוריאוגרפיה של המסכה נתנה איזה חופש חדש לגופים מסוימים, למחאות מסוימות, לאנונימיות שהיא הקלה לחלקנו.
הכוריאוגרפיה של הזום, ייצרה במה מלבנית, זום-אין לפנים, לא ידוע מה הגובה של הפרפורמר שלפנינו , איך היציבה שלה, הפכנו לתמונה חיה.
המון כוריאוגרפיה ותכנית שמלמדת את מה שקיים שם בחוץ. ושרגילה להעלות אותו לבמה.
השפעה של בחירות, שליטה ואי שליטה, שימושים במרחב, שימושים בכוחות הגוף האנושי, אפשרויות שונות של התנהלות בתוך מסגרת, הסיפור שאנחנו מספרות ומספרים לעצמנו ולעולם.
אולי האמנות לא הייתה חסרה לאנשים כי היא סופכלסופ נגעה בהם מהלי שידעו.
הרקידה אנשים בביתם- כי הסטטיות צרמה להם, הניעה יצירתיות כי השעמום איים על הנפש, הביאה למודעות חדשה של החסך ב מגע, תנועה, נשימה.
ואנחנו- האמנים, אלו שבאו להופיע, לרגע הושהנו, שאלנו את עצמנו טוב טוב לשם מה אנחנו קיימים.
ועכשיו עשיריה שכזו , שבחרה לבחור בכוריאוגרפיה עומדת לפני קו סיום התכנית. ובוחרת לשתף אתכן/ם הקהל, מבחר של עבודות, הצעות, מסעות גוף ודימוי, נשמח אם תצטרפו, האמנות שרדה יפה את הבדידות אבל יותר אוהבת את הביחד.