התכנית החדשה לכוריאוגרפיה 2019-2021

סדנה עם מטה אינגוורטסן, כוראוגרפית, רקדנית וחוקרת.

The Red Pieces היא סדרת עבודות בהן חוקרת אנגוורטסן את היחסים שבין מיניות והתחום הציבורי (public sphere) תוך התמקדות בגופים עירומים ומיניים והשפעתם על מבנים חברתיים. הסדרה מורכבת מהיצירות: 69 positions, 7 Pleasures, 21 pornographies, to come (extended) ומהכנס הפרפורמטיבי The Permeable Stage במהלכו הוזמנו קבוצה של אמנים וחוקרים לחשוב על, להופיע ולדון בפוליטיקה של המיניות וכיצד היא נעה בין גבולות ובין המרחב הפרטי לציבורי.

״ סדנה זו מכילה 3 מפגשים המבוססים על הנושאים והייצירות של הסדרה איתם נעבוד בסביבה בטוחה. הסדנה לא תכלול עירום אבל דיונים סביב פוליטיקה של ביטויים מיניים, פרטיות, אינטימיות, רגשנות וקריסת ההבחנות בין מרחב פרטי לציבורי יהוו מסגרת ורפרנס לעבודה עם פרקטיקות גופניות אותן נחקור ונמציא יחד.״

==========
מטה אינגוורטסן היא כוראוגרפית ורקדנית דנית הפועלת בבריסל.
ב-2003 הקימה את להקתה ומאז מציגה את יצירתה ברחבי העולם. היא בעלת תואר דוקטור לכוראוגרפיה ויצירתה הכוראוגרפית משלבת כתיבה ומחקר. עבודותיה מתאפיינות בהיברידיות אינטרדיסציפלינרית המשלבת מחול, אמנות חזותית, טכנולוגיה ותאוריה. בין השנים 2009 - 2012 יצרה סדרת עבודות בשם The Artificial Nature Series שהתמקדה בניסוח מחדש של היחסים בין סוכנות אנושית ולא אנושית באמצעות כוראוגרפיה. החל מ 2014 החלה לעסוק בהיסטוריה של הפרפורמנס האנושי תוך התמקדות בעירום ומיניות ובגוף כאתר של מאבקים פוליטיים.
לאורך השנים שיתפה פעולה עם היוצרים בויאנה צוואיץ׳, קסבייר לה רואה, יאן ריטסמה ובוריס שארמץ, השתתפה בפיתוח מחקר קבוצתי ופלטפורמות אמנותיות כמו EVERYBODYS (2005) -2010 ו- The Permeable Stage (2016 והילך).

במהלך שלושת ימי הסמינר אבקש להציג את שיטת הדרמטורגיה החברתית כפרקטיקה המאפשרת לנו לנתב מחדש את הידע שיש לנו על אמנות לכדי מציאות חברתית ופוליטית. אחת הדרכים להבין את המשבר החברתי הנוכחי היא כתוצאה של תהליכי אינדבידואציה הולכים וגוברים המקבלים צורות ביטוי חדשות (אסתטיות, אוטו-פואטיות וכדומה) בקפיטליזם הנאו-ליברלי. למורשת האמנות והחוויה האסתטית המערבית תפקיד חשוב בתהליכים אלו, לא רק כמקור של טכניקות עכשוויות של העצמי, אלא גם כתכנית וכלי אנליטי בשביל מופעי -עצמי (self-performances) אינדיבידואליים. ועם זאת, בעשור האחרון אנחנו עדים למרידות המוניות בעקבות מצב כלכלי מתדרדר, מחאות פוליטיות נגד ממשלות שונות ועליה חדה באקטיביזם החברתי. לאחר נפילת הקומוניזם, כיצד אנחנו יכולים לדמיין מחדש קולקטיביות הלוקחת בחשבון ריבוי ושוני? טראנס-אינדיבידואציה הוא מושג המתאר את תהליך היצור ההדדי של האינדיבידואל והקולקטיב. משמעות נוספת למשבר החברתי הניבה את הסיסמה המושלמת של תהליך הטראנס-אינדיבידואציה :׳איש לא ישאר לבד במשבר הזה׳. בעזרת כתביהם של גילברט סימונדון (Gilbert Simondon), פאולו וירנו (Paolo Virno), אטיין בליבר (Etienne Balibar), סאלי שולץ (Sally Scholz) ואחרים, נלמד כוריאוגרפיה חברתית ואת המבנה הפרפורמטיבי של העצמי, סולידריות כרגש משותף וטראנס-אידיבידואליות. סרטים ועבודות מחול יופיעו בשוליים כסימפטומים, עזרים אנליטיים או כפואטיקה ללמוד ממנה.

עבודתה של בויאנה צוויאץ׳ משתרעת על חינוך לפילוסופיה, תאטרון ופרפורמנס. היא מחברת הספר כוראוגרפיה של בעיה – מושגים אקספרסיביים במחול ובמופע העכשווים (תורגם לעברית ב 2017), ומחברת שותפה של מספר ספרים בינהם A Live Gathering: Performance and politics in contemporary Europe (2019), Public Sphere by Performace עם א. ויאנוויץ (2012) ו – Drumming and Rain: A Choreographer’s Score עם א״ת קירסמייקר (2014) וכן מספר רב של מאמרים. משנת 1996 השתתפה בעבודות תאטרון ומחול רבות כדרמטורגית, פרפורמרית ומחזאית. צוואיץ׳ היא פרופסור לתאוריה של המחול באקדמיה הלאומית לאמנות באוסלו ומלמדת בפארטס (P.A.R.T.S), בריסל. היא חברה מייסדת של קולקטיב Tkh/Walking Theory מבלגרד (2000-2016). תחום מחקרה כולל פילוסופיה קונטיננטלית, פרפורמנס עכשווי, מחול ותיאטרון, ולאחרונה עוסקת במופע העצמי (performance of the self), אינדבידואליזם ומקצבים של יצירה אינטנסיבית.

להרשמה אנא שלחו מייל את kelimgraphy@gmail.com בצירוף קורות חיים

הסדנא 'כוריאוגרפיה שימושית' היא הזמנה להתנסות במחשבה ותרגול כוריאוגרפי בפרקטיקה שצמחה והתפתחה עבור מחול. בסדנא, הכוריאוגרפיה תיקח רגע מנוחה מהמחול, ובתוך המרווח שיווצר יתאפשר לגלות פוטנציאלים שונים. הסדנא בת שמונה מפגשים שבועיים, תפגיש את גופי הידע של המשתתפיםות, עם פרקטיקה כוריאוגרפית, ותגלה שימושים בשדות שונים של יצירה וחיים. נעשה ונדבר על חימום כוריאוגרפי, מבט כוריאוגרפי, מחשבה כוריאוגרפית ואיך אלה מתמקמים בתהליכי יצירה וביומיום: איך המבט הכוריאוגרפי והמחשבה הכוריאוגרפית יכולה ליצור, להגדיל ולהעשיר את אפשרויות בתהליכי יצירה שונים, איך מבנים כוריאוגרפיים יוצרים חומר תנועתי ואיך צפים בתוך מבנים תכנים הצפונים בגוף,, איך הגוף זוכר את החומר, ומהו החומר הזה ואיך הוא יכול להשפיע על חומרים שונים.

בתום הסדנא, נערוך פרזנטציה או מופע משותף של חומרים שיצרנו בפורמט שהקבוצה תבחר.

ענת דניאלי היא מייסדת שותפה, והמנהלת האמנותית של כלים | גוף לעבודה כוריאוגרפית, בת ים, ויוצרת שעבודתה הכוריאוגרפית ותחומי פעולתה נוגעים במחול, מחקר, יצירתיות ופוליטיקה של הגוף. היא החלה להעלות עבודות מחול ב -1990 ויצרה ללהקת המחול בת-שבע, אנסמבל בת-שבע ועוד, ובשנים 1994-2007 יצרה במסגרת להקת המחול ענת דניאלי. ענת היא זוכת פרס רוזנבלום לשנת 2007; פרס משרד התרבות לשנת 2006 על עבודתה הכוריאוגרפית; ופרס משרד התרבות לשנת 1996 לאמנית צעירה, ופרס 'גוונים במחול ב 1990. בין השנים 2007-2012, לקחה דניאלי הפסקה מיצירת מחול כדי לבחון מחדש את עבודתה. בשנים אלו הקימה את מרכז כלים, וב 2012 חזרה ליצור ולהופיע בעבודותיה.

שיטת אלתור בתנועה למבוגרים עם ילדים בה נשחק, נתגלגל, נעיז ליפול ולקום, לרוץ ולקפוץ. לתת אמון אחד בשני ולגלות מה עוד אפשר לעשות יחד.
מה יותר מושלם מזה לבילוי בוקר קייצי ???

שיטת אלתור בתנועה למבוגרים עם ילדים בה נשחק, נתגלגל, נעיז ליפול ולקום, לרוץ ולקפוץ. לתת אמון אחד בשני ולגלות מה עוד אפשר לעשות יחד.
מה יותר מושלם מזה לבילוי שבת בבוקר???

הסדנא הזו תספק תרגול למיומנויות תנועה ותתמודד עם שאלות שעולות דרך התרגול של קונטקט אימפרוויזציה. זוהי צורת מחול אקלקטית , סומאטית ובאותה נשימה גם טכניקה של מחול. אנו נלמד לגשר את בין הצדדים הטכנים של הריקוד לבין האני המאלתר שלנו וניישם הקשבה עמוקה דרך התנועה.

נמצא את הפליאה דרך שימוש בדמיון, עבודה עם העוצמה והמבנה של הפארטנר בשילוב עם משחקיות, ותעופה במרחב. נעבוד ונתרגל עם השלד על מנת למצוא מבנה עמיד אך עם יכולת להיות רך בתוך העמידה. בקונטקט אימפרוביזציה המשמעות של טכניקה אומרת לתרגל מנוחה, לפתוח את הגוף ולהבין/ לתרגל את אמנות השהייה. חלק גדול מפוקוס יהיה על ריכוך האזורים סביב המפרקים שלנו, נשימה אקטיבית, וקבלה/ קריאה של הריקודים הלא ידועים מהפרטנרים שאנו עובדים איתם.

סטפני מאהר
"תרגול החיים שלי הוא שילוב של אימפרוביזציה ואלמנטים חברתיים אשר מושרשים בבסיס סומאטי/גופני.
העבודה נטועה דרך מציאת הבטחון בגוף ובמידע שעובר אליו ודרכו. האם אנו יכולים לעקוב אחר החוויות שלנו ולתרגם אותם מחדש לתנועה? איזה סגנון או אסטתיקה מופיעים? באיזה אופן ההיסטוריה הגופנית שלנו תייצר תקשורת? יחד ניצור טקסים של אימפרוביזציה אשר חולקים את ההיסטוריה, הסיפורים וסך המרכיבים שלנו."

כוריאוגרפית, אימפרוביזטורית, ומורה במקור מניו יורק ולאחר מכן בסן פרנסיסקו למשך 15 שנה, היכן שקונטקט הפך לכח מעצב בחייה. ידועה דרך פיזיות עוצרת נשימה ויצירת עבודות אשר מביעות שילוב של אינטימיות, רגישות והומור פרוע. מלמדת יצירה, טכניקה של ריליס וקונטקט באופן בין לאומי מאז 1992.
הקימה את מרכז התנועה והאמנות פונדרוסה בגרמניה, ומעודדת ומייצרת שיתופיי פעולה אמנותיים ומקצועיים.

מרכז לכוריאוגרפיה 'כלים' בת ים שמח לארח לראשונה בישראל את החוקר והאוצר, פרופ' אנדרה לפקי (André Lepecki) ראש המחלקה ללימודי מופע באוניברסיטת ניו יורק (NYU) לסדרת סמינרים והרצאות, בתמיכת ARTIS (www.artis.art), המרכז לאמנות עכשווית תל אביב ואאוטסט ביאליק רזידנסי ישראל.

במהלך ביקורו בישראל, ינחה פרופ' לפקי שני סמינרים המיועדים ליוצרי מחול, לחוקרים ולאוצרים, וכן יקיים הרצאה המיועדת לקהל הרחב. זוהי הזדמנות נדירה לפגוש באופן מעמיק את המחשבה והעשייה של מי שמוביל מזה למעלה מעשור מהלך משמעותי בתחום המחקר, האוצרות והיצירה של המופע בכלל והמחול בפרט.

לפקי ינחה במרכז כלים סמינר בן חמישה ימים (20-24/2) המיועד ליוצרים ולחוקרים, שיעסוק במצב היחסים העכשווי בין כוריאוגרפיה והפוליטי. באמצעות קריאה משותפת בטקסטים של תיאורטיקנים מרכזיים, יציע הסמינר הרחבה של שני המושגים וידון ביצירות מהעת האחרונה שמציגות קו מחשבה זה. במסגרת הרצאה פתוחה לקהל (21/2) ידון לפקי באסטרטגיות כוריאוגרפיות עכשוויות; כמו כן ינחה סמינר אוצרים (24/2) באירוח ה CCA – מרכז לאמנות עכשווית בתל אביב, אשר יתמקד, בעקבות מספר תערוכות שאצר במוסדות אמנות מרכזיים בעולם, באוצרות כמעשה של דמיון משותף עם כוחות בלתי נראים המעצבים את השדה.

פרופ' אנדרה לפקי הוא העורך של מספר אנתולוגיות אודות תיאוריה מחול ופרפורמנס, מחבר הספר "מיצוי מחול: אמנות המופע והפוליטיקה של התנועה" (תורגם לעברית ב-2013) ושל Singularities: dance in the age of performanceי (2016). אוצר תערוכות אמנות ופרפורמנס, ביניהם התערוכה והמופע המחודש של אלן קפרו, 18 Happenings in 6 Parts, עליהם זכה בפרס מיוחד מטעם איגוד מבקרי האמנות בארה"ב.

בשנת -2006 ראה אור ספרו הראשון של לפקי "מיצוי מחול", אשר בחן את עבודתם של כוריאוגרפים עכשוויים באירופה ובארצות הברית מאז תחילת שנות התשעים. במחקר רחב יריעה ויוצא דופן זה היטיב לפקי לתאר את האופן שבו דור הכוריאוגרפים החדש קורא תיגר על הבנת המחול באמצעות מיצוי מושג התנועה. יתרה מזו, לפקי ניסח באופן ברור את הדיאלוג המפורש שמקיימות אמנות המופע, האמנויות החזותיות והתיאוריה הביקורתית בשלושים השנים האחרונות, וחולל לא פחות ממהפכה באופן הקריאה של כוריאוגרפיה עכשווית. לעבודתו המחקרית והאוצרותית בעשור שחלף מאז חלק ניכר בנוכחותו המשמעותית של מחול עכשווי במוזיאונים ובגלריות המובילים בעולם, בגישתם האוצרותית של מנהלי פסטיבלים ובשיח העכשווי אודות יצירה ומחקר של מחול.

צילום: Malthe Stigaard. ©Studium Generale Rietveld Academie

3 שעות של מסע מוסיקלי ותנועה נטו.
הערב יפתח בהנחיה קצרה של סנונית ברבן (רקדנית ומורה לגאגא ) שתכוונן אותנו לתנועה ומשם נצא לטיול. זהו ערב לאוהבי ומחפשי התנועה עם המוסיקה .
על המוסיקה - מיכל גפן די ג׳אית וותיקה ומחלוצות ה- Freedance בארץ .

הקבוצה מיועדת ליוצרים, לחוקרים ולכותבים המבקשים לערוך קריאה משותפת בטקסטים אודות מחול עכשווי כנקודת מוצא למחשבה על עשייתם. השנה תתמקד הקבוצה בספרים Moving Together: Making and Theorizing Contemporary Dance מאת רודי לרמנס ו-Ungoverning Dance: Contemporary European Theatre Dance and the Commons מאת רמזי ברט. שני הספרים יראו אור בעברית במהלך השנה בהוצאת אסיה. המשתתפים בקבוצה יתבקשו לקרוא את הטקסטים מראש ויחד ננסה לייצר שיח פורה שיאפשר לבחון במשותף כיצד המפגש עם מחשבה, כתיבה ועשייה עכשווית עשוי להשפיע על תהליכים יצירתיים, הפקתיים וביקורתיים.

רן בראון עוסק במחול ובחשיבה על מחול במסגרות שונות. הוא מרצה בביה"ס למחול עכשווי SEAD בזלצבורג, באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובתיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין בגבעתיים. רן הוא מייסד כתב העת המקוון "מעקף", ושימש כעורך שותף של כתב העת עד 2017. ב-2014 ראה אור הספר "מקום לפעולה: כוריאוגרפיה עכשווית בתיאוריה ובמעשה" בעריכתו, אשר מסכם מחקר בתהליכי יצירה במסגרת התכנית לכוריאוגרפיה של "כלים". בימים אלה עיקר פעילותו מתמקדת בליווי אמנותי, אוצרות ופיתוח מסגרות דיסקורסיביות.

סדנת מחול 'צעדים מצנע ועד חברון':
נתחיל בהרצאה קצרה על מחול תימני ועל דבקה ומשם נצלול עם אביתר סעיד שילמד מחול תימני בדגש על צעדים מצנעא וחבאן ונמשיך עם יוסף חסאסנה שילמד דבקה פלסטינית.
לבסוף נשב לארוחת צהריי שישי.

אין צורך בניסיון קודם.

המופע: 'אביתר/סעיד' סולו לרקדן אביתר סעיד מאת שירה אביתר 28/7 21:00

אנו למדים על עצמנו דרך התרגול המשותף שלנו, מתוך התנסויות של התודעה והתחושה החיונית של הרגע, מתוך מה שאנחנו, מי שאנחנו, יחד:
על מנת לעבוד עם מה שיש, עם היסודות, אל הלא נודע...
כמו בחיים, לרוב, גם בריקוד, אנחנו רוצים מה שאין לנו, ואנחנו נודדים אחר המחשבות שלנו בעוד החושים שלנו נמצאים בהווה המתקיים בכל רגע נתון. בתרגול זה אנחנו רוצים להתמקד במה שיש, כאן ועכשיו, ופותחים את כל השאר מכאן.
היות והתחושה מתרחשת בזמן ההוה, בכל רגע נתון, אנחנו ממשיכים להתעקש על זה. אנו משתמשים באמנות המופע כאפשרות אחת מסוימת של התחושה (אני כאן, אתה שם מתבונן בי / אני כאן מתבונן בך, אתה שם על הבמה), והתקשורת בהקשרה, כמובן.

בתוך המסגרת הבסיסית הזו אנו חוקרים גופים (משאילים גופים, נותנים את גופנו, משתפים גופים, עוזבים את הגוף, הופכים לגוף)
וחלל (לוקחים מקום, נותנים מקום, משתפים מקום, משאירים מקום, הופכים למקום) ומאפשרים לחלל לקחת אותנו למקומות ...

תחילה נפרק וננתח לעומק תפיסות ריקוד של כוריאוגרפים ותיאורטיקנים משפיעים/ות מעולם המחול כמו איזדורה דאנקן, מרס קנינגהם, אנה הלפרין, דבורה היי, מרטן שפנברג, אנדרה לפקי, ועוד (וגם כאלה אשר אינם ממוקמים בתוך היסטוריית המחול המקובלת), ולאחר מכן נממש את תפיסות אלו על גופנו לכדי רצף אחד בו הגוף ישתנה ויתרחב ויעבור טרנספורמציה לכדי גוף שאינו משויך לצורה אחת.

זוהי הזמנה לסדנא מרוכזת אשר מציבה במרכזה מחקר כוריאוגרפי, מחולי, היסטורי, פילוסופי - ביחס לגוף ולשפה.
הסדנא תתעקש על החיפוש אחר התנועה הטהורה ועל ההנכחה של המתח המשמעותי,המסקרן והבעייתי בין הרוחני לגופני.
נחלץ ביחד מההתנסויות השונות כלים שיוכלו לשמש אותנו כרקדנים, ככוריאוגרפים, כאמנים אשר פועלים עם הגוף.

--------------------------------

לילך ליבנה, הכוראוגרפית הישראלית הראשונה שהציגה בביאנלה לאמנות בסידני, אוסטרליה 2016. מלמדת בפסטיבל המחול הבינלאומי הנחשב בוינה Impulstanz. בתחילת 2018 התרגול שלה "Prayer for the Absract" יצא לאור כספר תרגול-תפילה על ידי ארגון אמנות בברלין - Circadian. עבודתה "תפילה אל המופשט" נבחרה להופעה הזרה הכי טובה שהוצגה בלונדון ב2017.
בארץ לילך מציגה את עבודותיה בפסטיבלי מחול שונים: הרמת מסך (2014, 2015) פסטיבל צוללן (2013, 2014, 2017), פסטיבל עכו לתיאטרון אחר (2016), פסטיבל מחול חדש, פסטיבל גוונים במחול, מרכז לאמנות עכשווית CCA, מוזיאון תל אביב ועוד ומציגה את עבודותיה גם בפסטיבלי אמנות ומחול בעולם: בברלין, לונדון, רומניה, פולין, אמסטרדם, שבדיה, ונציה, פורטוגל ובשנה הקרובה הוזמנה להציג בגלריות ומרכזי מחול בבאזל, בריסל, הודו ומקסיקו.
לילך מעבירה סדנאות כוראוגרפיה, תנועה ואת הפרקטיס שהיא מפתחת במסגרות שונות: במרכז לאמנות עכשווית CCA, בתכנית לכוריאוגרפיה כלים, בסטודיו של יסמין גודר, בבצלאל, בתיאטרון הבית, במוסררה במחלקת ניו מדיה ועוד.
למדה באקדמיה למחול חדיש באמסטרדם SNDO, באקדמיה למחול אקספרמנטלי בזלצבורג SEAD, ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. ב2015 הוזמנה לקחת חלק בסמינר של תיאורטיקן המחול הבינלאומי אנדרה לפקי.
מ2012 מובילה תנועה נגד "הדימוי הנראה" איתה היא מקיימת הופעות, תפילות, הרצאות, מפגשים, סדנאות, כל אלו במטרה להגיע אל ה"א-דימויי". חוקרת בעבודותיה תמות הקשורות למגדר, לדת, לפילוסופיה ולפוטנציאל שבמופשט.

על ניידות, נייחות, ומה שביניהם. נצפה בחומרים, נתנסה בתרגילים, נשאל שאלות ונדון באופנים בהם הערכים הניידים והנייחים בדימוי מעניקים לו את משקלו. אמצעים בהם נשתמש: מאמץ גופני כביטוי של יופי, השטחה של סיטואציה. (נון-דרמה, נון-פסיכולוגיה), -שרשראות מעוותות של פעולה-תגובה-פעולה-תגובה, שימוש קונקרטי במילים, התייחסות לסובייקט כאל אובייקט ולהפך, ביטול ההצמדה בין תוכן לבין משמעות.
כאמן, אני משתמשת בפרפורמנס בהקשר של במה: פרקטיקות שבאות מפרפורמנס משתלבות עם הבנות שלי על חיות וזמניות בעבודת במה, ומכאן המסקנות שלי על מערך היחסים שבין הבמה לבין החיים, בין אמנות לבין החיים.

--------------------------------
נאוה פרנקל ילידת ירושלים 1979. יוצרת עבודות לבמה. בוגרת ביה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים ובעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית. מלמדת בימוי ופרפורמנס. בין עבודותיה: (Learning Songs" (2016), "עץ כף היד" (2014), "עכשיו ולעולם לא" (2012), מתרחק והולך (2011) "הנוטה למות" (2010).

הסדנה מיועדת לבעלי השכלה וניסיון אמנותי מוקדם. לסדנה יש לבוא בלבוש נוח.

הסדנה תציע התנסות בכלים פרפורמטיבים איתם אני עובדת כדי להרחיב את מנעד הנוכחויות של הפרפורמר/ית והניסיון להכיל את כל מה שקורה בכאן ועכשיו של גוף אחד. אנחנו נצלול לתוך תרגילים שונים המשלבים עבודה פיזית, קולית וטקסטואלית שבבסיסם הצורך להציף את הסתירות, המנגנונים, והדיאלוגים הפנימיים שבין הגוף הנטוע בכאן ועכשיו והתודעה/מחשבה שיכולה להיות במקום אחר.

הסדנא מיועדת לפרפורמרים מתחומים שונים, כוריאוגרפים, רקדנים, שחקנים, יוצרים.

--------------------------------
לי מאיר היא רקדנית וכוראוגרפית שעובדת בין תל אביב לברלין. ב-2013 השלימה תואר ראשון בכוריאוגרפיה ב- HZT-Berlin, אוניברסיטת ברלין לאמנויות. בין 2014-2017 היא קיבלה מענקים מטעם מנהל התרבות, עיריית ברלין, impulstanz vienna, מהארגון life long burning ועוד. עבודותיה מוצגות בפסטיבלים ובמות בישראל (כגון פסטיבל צוללן, תאטרון קליפה, גוונים במחול, תמונע) ובאירופה (tanz im august, berlin, tanzquartier vienna volksbühne berlin).

במסגרת התכנית החדשה לכוריאוגרפיה

הסדנה בוחנת ומתנסה בטבעו של החלל בו המחול והכוריאוגרפיה נעשים ומופיעים, מחלחלת את הרעיונות של חלל רדיקלי וקרטזיאני ואת האופן בו הם משפיעים על הגוף הנע ועל החלל התיאטרוני זה שנפגשים בו הקהל והמבצע. בבסיס העבודה בסדנה ניצב העיסוק בגוף והדיבור באמצעותו בחלל, בתנועה ובזמן, הקורדינציה שלו ויחסיו עם החומר שהוא יוצר, ומכאן, לשיתופו במהלך ההופעה.
הוראתו של המילטון חוקרת לעומק את המעשה היצירתי ואת הטכניקה המלווה והמאפשרת אותו. תפיסתו את הטכניקה בוחנת כיצד דברים נעשים, כיצד הם מתפקדים וכיצד ניתן להשתמש בידע, בניסיון ובאינטואיציה בעבודתנו, תוך שימוש בעולמות הפסיכולוגיה, הפילוסופיה, התרבות והדמיון.

--------------------------------
ג'וליאן המילטון הוא כוריאוגרף וותיק ומוערך, רקדן, משורר, מורה ומוזיקאי. נולד וגדל באנגליה. את דרכו האמנותית החל בלונדון של שנות ה70, תקופה המתאפיינת בפרפורמריות אקספרמנטלית רדיקלית, המשפיעה על עבודתו עד עצם היום הזה. עבודתו של המילטון היא אלתורית ברובה, ומשלבת בתוכה עבודה ייחודית עם טקסטים פרי עטו, וכן שיתופי פעולה נרחבים עם מוזיקאים אירופאיים ידועים.
המילטון הוא מורה מוערך, המיטיב להעניק לתלמידיו כלים יעילים לפיתוח הטכניקה והיצירתיות האלתורית. הפדגוגיה שלו מתמקדת באלמנטים של מרחב, זמן, קול ודרמטורגיה.
בימים אלה מציג המילטון את עבודות הסולו The Immaterial World/ Landscape Portrait ו- Interview בשיתוף עם נגן הבאס בארי פיליפס, ובהפקת The Needle. להקתו, Allen's Line מציגה בימים אלה את עבודתה Goat Ocean בפריס, בריסל וברלין.

בסדנה אני מזמינה אנשים ופרפורמרים מנוסים לבוא ולחקור איתי דרכים חדשות לנוע ולהניע את עצמנו בהקשר של סביבתנו. איך הרגשי- פיסי יכול לדבר את החומרי- סביבתי. נבדוק קשרים שונים ודרכי עבודה שיעלו שאלות על הקיים סביבנו ועל נוכחותנו בסביבה לקראת תהליך עבודה חדש.

הסדנה מיועדת לרקדנים/ות פרפורמרים/יות מנוסים/ות.

--------------------------------
איריס ארז יוצרת רוקדת ומלמדת גוף ותנועה. בשנים האחרונות עסוקה באופן שבו הפיסי והרגשי אחוזים ואיך כל אלו נחווים בתוך הקונטקסט של חיינו. מלמדת באקדמיה למוסיקה ומחול ובבית הספר לתאטרון חזותי -שניהם בירושלים. עסקה בניהול אמנותי ובמשחק. כיום מגדלת שני בנים.

מתוך העיסוק בדרמה התמידית שמתרחשת בין הגוף שאין לו אפשרות לשקר לבין האשליה השקרית של המופע.
מתוך חקירת הרצונות של: היוצר או המופיע = השליח של היוצר או השליח של עצמו? מתוך אי היכולת לברוח מההווה- המפגש בין המציאות הקהלית לאשלייה הפרפורמטיבית. מתוך התשוקה להבין איפה נגמר האישי ומתחיל הציבורי, נצא לסדנת שקרים ואמיתות ומה שביניהם. נצא למשימות אילתוריות ופרפורמטיביות קטנות שייסובו סביב שאלות גדולות, נכיר עוד קצת את העצמי- זה? ונשכלל את יכולת השקר הפרפורמטיבי.

הסדנה מיועדת לשקרנים אוהבי אמת. ליוצרים ואנשי במה משלל התחומים, לרקדנים וחוקרי גוף והופעה שרוצים ללמוד להדריך טוב יותר את עצמם / את מי שהם עובדים איתו ושמוכנים להסתכל בעיניים.

שרון צוקרמן ויזר. ילידת 1977. בוגרת P.A.R T S רקדה בעבר עם יוצרי מחול שונים ביניהם יסמין גודר וארקדי זיידס . כיום יוצרת , פרפורמרית ופעילת מחול. דרמטורגית ומלווה תהליכי יצירה של יוצרים עצמאיים (ביניהם איריס ארז, הלל קוגן) יזמית של מרחבי מחשבה וחקירת מחול לקהילה המקצועית. החל משנה זו מנהלת את התכנית החדשה לכוריאוגרפיה במרכז כלים- בת ים.

איך מגלים את מה שיש בלב? איך מתחילים בכלל לעבוד? מה בין הקונספט הראשוני לכניסה לסטודיו? איך שומרים על תמה במהלך היצירה? מה המתח בין היצירתיות למבנה וכיצד הם שומרים אחד על השני? איך מחליטים באיזה מדיום יוצרים? מה בין הקונספט לדימוי, למבנה ולפורמט? איך מתחילים לסדר רעיונות בראש ולא הולכים לאיבוד? איך הולכים לאיבוד וחוזרים משם? איך מוציאים חומרים, מפתחים אותם ומתחילים להרכיב יצירה? איך לא מפחדים ועובדים בתוך הווה, בלי הרבה תוכניות, אבל עדיין שומרים על חוט שדרה.

זו סדנא של ארבעה ימים המנסה לחקור דרכי עבודה, יצירה, עריכה ומה שבינהם. במהלך הסדנא נדבר על שיטות עבודה שונות, נדון ונתרגל באמצעים שונים גיבוש קונספט, הוצאת חומרים, פיתוח החומרים ובעיקר נבין שאנחנו לא לבד ויש שיטות וטכניקות שונות ליצור עבודה יש מאין. המונח devising הוא מונח שפותח בחצי המאה הקודמת כטכניקת עבודה של יצירות הנוצרות יש מאין ושמות את עולמו החומרי והאינטלקטואלי של היוצר במרכז. הצצה מהירה במילון למונח זה (שלא קיים בשפה העברית) מגלה את חמשת הפעלים הבאים: הָגָה, רָקַם, תִּכְנֵן, הוֹרִישׁ והִנְחִיל אלו העקרונות אותם נברר ונבין כיצד לפתח מהם ולגלם מהם צורת עבודה כל אחת ואחד לעצמה וביחד. ננתח איך כל אחת ואחד מאיתנו עובד, נאפיין, נלמד איך יוצרים אחרים עובדים וננסה לפתוח אפיקים חדשים ולרכוש כלים לאצור את הדרך בה אנחנו יוצרים.

הסדנא מיועדת ליוצרים ויוצרות מכל התחומים.

--------------------------------
יאיר ורדי בעל תואר הראשון בהצטיינות יתרה בתיאטרון ובכוראוגרפיה מ Dartington College of Art, Devon, UK ובעל תואר שני בכאורוגרפיה מהUDK ברלין. ורדי הוא יוצר תיאטרון, פרפורמר, אוצר, דרמטורג ומעצב תאורה. בשנת 2005 יזם את פסטיבל "א-ז'אנר" בתיאטרון תמונע ושימש כאוצר שלו בין 2005-2017. עבד כאוצר ומפתח יוזמות בתיאטרון תמונע בין השנים 2012-2017 ואצר את כל האירועים המיוחדים והפסטיבלים של התיאטרון לצדה של נאוה צוקרמן. עבודותיו הוצגו בתיאטרון תמונע, בפסטיבל עכו, באופר סטודיוס (ברלין), בנילו סנטר (איסלנד) ובפסטיבלים שונים בברלין, ובאנגליה. זכה במלגות מטעם קרן ירושלים, האיחוד האירופאי וקרן לגסי. כמעצב תאורה ורדי עיצב תאורה לפסטיבלים ולאמנים רבים מכל קשת תחומי האמנות בגלריות, בתיאטרות, במרחב הציבורי ובבמות ברחבי העולם.

הסדנה "מודעות דרך ריקודי בטן" בשיטת אורלי פורטל - ריקוד צפון אפריקאי, תתמקד במחול השבטים המרוקאים,שבט ה"גנאווה" וה"ברבר" שבסהרה בצפון אפריקה, מוזיקה וריקוד. הכרות עם ה"דרך" תרגול על הרצפה להכנת הגוף וכיווננו, פירוק ולימוד התנועות הבסיסיות של האגן, מתוך הבנה עמוקה של התנועה וכבוד למסורת עתיקת יומין.
"כמו מים מחלחלים בסלע, באותה סבלנות ומסירות, שוהים במקום, בזמן וברגע הזה, נותנים לגוף להרפות ממשקלו וממשאו אנו לומדים כיצד מחלחלים המים בסלע, כיצד מחוללים ניסים בגוף ובנשמה."

--------------------------------
אורלי פורטל רקדנית, כוריאוגרפית, מורה למחול, מטפלת בתנועה ובקול, חוקרת מחול שבטי ופולקלור מרוקאי, והמפתחת של שפת מחול ייחודית, המתבססת על יצירת תנועה מתוך מצב של הרפיה, המכבדת את התנועתיות הטבעית של הגוף ואת מבנה הנפש והגוף של כל רקדנית ורקדן. יצירתה מציגה פרשנות עכשווית למסורות עתיקות ומשלבת אלמנטים מתחום - ריקודי הבטן, מחול מודרני עכשווי, קונטקט אימפרוביזציה ופלדנקרייז.

הסדנה מיועדת לרקדנים נשים וגברים. מומלץ להגיע בבגדים נוחים, מכנסים רחבים. רצוי לא לבוא עם טייץ.

אני מבקש ללמד את גופי לחוש, להרגיש, לדמות, לחשוב, ולהתבונן, ובכך לשתף את כל אישיותי בתהליך היווצרות הריקוד ובביצועו. כיצד אני מתחיל את יומי החל מהכניסה לחלל העבודה, תוך דאגה למצוא את האינטרס התנועתי שלי עכשיו, ואת הדימוי לצורה ולתנועה בגופי - גוף חי ומשתנה.
החל מהכניסה לחלל העבודה השיעורים מציעים פעולות מוכרות באיברי הגוף בעלי תכונות, דימויים, רגשות ומחשבות ומבקשים להפוך אותן לתנועות של הגוף השלם.
ניתוח מרכיבי המשפט, הקשבה לדימויים שהוא מעלה, הדגשת התהליך התנועתי במרחב ותרגול הזיכרון התנועתי. החישה והמחשה משמשים בערבוביה, על מנת להרחיב את המעורבות שלנו בתנועה בדמיוננו ובזמן התרחשותה.

הסדנה מיועדת לבעלי ניסיון בתנועה: רקדנים, שחקנים, מוסיקאים, מטפלים בתנועה, אומנויות לחימה, בוגרי מוסדות למחול.

--------------------------------
עמוס חץ חיבור ריקודי, הפרויקטים הקבוצתיים, הפרטיטורות שאני עושהֿ, ההוראה והרצאותיי, בכל פעילותי שתי דמויות מלוות אותי: נועה אשכול ומשה פלדנקרייז ולצדן המוסיקה, האומנויות הפלסטיות, השירה והספרות משמשים לי השראה גדולה. בעשיה האמנותית ובהוראה הכל עובר את הפריזמה האישית ומופנה לאישיותו של הלומד.

אחת לחודש בימי ראשון יוצרת וחוקרת המחול מאי זרחי תיקח אותנו למסע בזמן עם הקרנה של יצירות מחול מן העולם, שכבר לא יעלו על במות אבל חובה לראותן!!!! בואו לגלות..